Troumot
Daf 22a
משנה: רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּמֵאָה וְעוֹד. וְעוֹד זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשׁוּלָּם אוֹמֵר וְעוֹד קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לִמְדַמֵּעַ.
Traduction
R. Eliézer dit: l’oblation (mélangée à d’autres produits) est annulée lorsqu’il y a plus de cent une parts équivalentes (140)En ce cas, il suffit de prendre une part pour l'oblation, et le reste est accessible ˆ tous.. R. Josué dit: Il suffit d’un peu plus de cent, et ce petit excédant est indéfini. R. Yossé b. Meshoullam dit: cet excédant devra être d’au moins un cab pour cent saa, soit la 6e partie de l’oblation produisant le mélange interdit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רא''א תרומה עולה באחד ומאה. סאה תרומה שנפלה לתוך מאה חולין שהן בין הכל א' ומאה ונתערבו הכל ביחד ה''ז נוטל סאה אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:
במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור. אם נפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאין ועוד משהו של חולין ומשהו זה אין לו שיעור דאפי' כל שהוא הואיל ויש בין הכל מאה ועוד משהו נוטל סאה אחת ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:
ר' יוסי בן משולם אומר ועוד. זה צריך שיהא קב למאה סאה שנפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאה ועוד קב של חולין שהוא שתות למדמע שהיא הסאה של תרומה המדמעת והסאה ששה קבין והרי הקב שתות למדמע והא דהדר נקט להאי שתות למדמע שלא תטעה לומר דהאי קב היותר למאה סאה לא צריך שיהא ג''כ כולו של חולין אלא אפי' אם אין כאן אלא צ''ט של חולין ועוד קב פחות משהו ונפלה לתוכן סאה תרומה ועוד משהו שהוא בין הכל מאה סאה וקב נמי עולה קמ''ל דהאי קב היותר צריך שיהא נמי כולו של חולין שהוא שתות להמדמע והוא הסאה של תרומה. והלכה כר' אליעזר דסתם לן תנא בפ''ב דערלה כוותיה וכן בכמה דוכתי דתרומה עולה באחד ומאה והכל מודים שאם נפלה לתוך מאה בלבד שאינה עולה כדאמרי' בגמ':
משנה: רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. עִיגּוּלֵי דְבֵילָה הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים וְהַקְּטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים. הָעִיגּוּלִין מַעֲלִין אֶת הַמַּלְבֵּנִים וְהַמַּלְבֵּנִים מַעֲלִין אֶת הָעִיגּוּלִין וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּיָדוּעַ מַה נָֽפְלָה אֵין מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּכְשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָֽפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כֵּיצַד חֲמִשִּׁים תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבָנוֹת נָֽפְלָה שְׁחוֹרָה שְׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת וּלְבָנוֹת מוּתָּרוֹת. נָֽפְלָה לְבָנָה הַלְּבָנוֹת אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת מוּתָּרוֹת. וּבְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נָֽפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּבְזוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַחְמִיר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיקֵל. וְכֵן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיקֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַחְמִיר בְּדוֹרֵס לִיטְרָא קְצִיעוֹת עַל פִּי הַכַּד וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֶן פְּרוּדוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוּת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מֵאָה כַּדִּים.
Traduction
R. Josué dit: les figues noires sont jointes aux blanches pour l’emporter comme nombre (142)On l'explique au suivant., et réciproquement. De même, les grands gâteaux de figues sont joints aux petits, et réciproquement: les gâteaux ronds sont joints aux carrés plats (brique) et réciproquement. Selon R. Eliézer, c’est interdit (et chacun est compté séparément). R. aqiba dit: lorsque l’on sait où est tombée l’oblation, on ne joint pas ces diverses sortes; mais lorsqu’on l’ignore, on les joint. Dans quel cas a-t-il lieu ? Lorsqu’au milieu de 50 figues noires et de 50 blanches, il tombe une figue noire qui est de l’oblation, toutes les noires (selon R. aqiba) sont interdites (à titre de mélange sacré), et les blanches restent accessibles. Si une figue blanche d’oblation y est tombée, les blanches sont interdites et les noires autorisées. Lorsqu’on en ignore la couleur, on les joint toutes. En ce cas, R. Eliézer est d’un avis plus sévère que R. Josué. Au cas suivant, R. Eliézer est d’un avis moins sévère que R. Josué: lorsque l’on comprime (149)Cf. Babli, Betsa, 3bÊ; Zevahim 73a. une livre de figues sèches (d’oblation) sur le bord d’une cruche pleine des mêmes fruits, sans savoir de quelle cruche il s’agit, on considère toutes les figues, selon R. Eliézer, comme si elles étaient séparées, et l’on joint à celles du bas celles du haut pour l’emporter par le nombre (si les cruches en ont cent fois autant); selon R. Josué, cette jonction imaginaire n’a lieu que s’il y a au moins cent cruches.
Pnei Moshe non traduit
מתני' תאנים שחורות מעלות את הלבנות וכו'. אם היו כאן מאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות ונפלה תאנה של תרומה שחורה או לבנה לתוכן מצטרף הכל להעלותה:
עיגולי דבילה הגדולים. דבילות תאנים הנדרסים בעיגולי גדולים מעלין את הקטנים וכו' מפרש בגמ' הגדולים מעלין את הקטנים במשקל והקטנים מעלין את הגדולים במנין כלומר שהיו כאן עשרים עיגולי גדולים שכל אחת מהן ד' ליטרות ועשרים קטנים שכל אחת מהן ליטרא א' ונפל עיגול קטן של תרומה לתוכן אין אומרין הרי זה נפל לתוך הארבעים והרי הוא מדומע אלא העגולים הגדולים מצטרפין לפי משקלן עם הקטנים והן מאה ליטרות וה''ז עולה באחד ומאה והקטנים מעלין את הגדולים במנין כגון שהי' תשעים עגולי קטנים משקל כל א' מהן ב' שלישי ליטרא שהן ששים ליטרין ועשרה עיגולי גדולים משקל כל א' מהן ד' ליטרין והרי יש כאן מאה עיגולין והן מאה ליטרין ונפל עיגול גדול של תרומה לתוכן שמשקלו ד' ליטרין אין הולכין אחר המשקל ויהי' הכל מדומע שזה הוא חלק א' מכ''ה של החולין אלא הולכין אחר המנין וה''ז עולה באחד ומאה וכן כל כיוצא בזה הולכין לעולם להקל וכן בעיגולים ומלבנים הנדרסים בעיגול הן עיגולים והנדרסות ברבוע כצורת המלבן הן המלבנים מצטרפות זו עם זו להעלות התרומה שנפלה לתוכן:
ורבי אליעזר אוסר. דס''ל אין אלו מצטרפות עם אלו ואם נפלה שחורה השחורות אסורות וכן כולן ור''ע ס''ל בידוע מה נפלה אז אין מעלות זו את זו וכר''א אבל אם אינו ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה וכן בעיגולים אינו ידוע אם גדול נפל אם קטן וכן אם מלבן נפל או עיגול אז מצטרפין ומעלות זו את זו והלכה כר''ע:
מתני' כיצד חמשים תאנים שחורות וכו'. דברי ר''ע דמתני' דלעיל הוא מסיק:
ובזו ר' אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל. כדתנינן במתני' דלעיל דר''א אוסר אבל בדינא דמתני' דלקמן איפכא הוא דמה דר''א מיקל ר' יהושע מחמיר הוא:
מתני' ובזה ר' אליעזר מיקל ור' יהושע מחמיר בדורס ליטרא קציעות. ליטרא של תאנים של תרומה והן יבשות שדורסין אותן בעיגול ונקראין קציעות על שם הכלי שמחתכין אותן כשעושין מהן עיגולים או על שם המחצלאות שמניחין אותן עליהם לייבשן כדתנן בפ''ח דנדרים עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצעות:
עלפי הכד. של חולין ויש שם הרבה כדים ואינו ידוע באיזה כד דרסה הליטרא של תרומה:
רא''א רואין אותן כאלו הן פרודות. אם יש בכל כד וכד מאה ליטרות אע''פ שהתרומה היא בפי של כד רואין אותן כאלו כל מה שבכדים נפרדות ומעורבות הן והתחתונות שבכדים מעלין ומצטרפין את העליונות להעלות את הליטרא של תרומה באחד ומאה:
ר' יהושע אומר לא תעלה. מכיון דאין מעורבות הן והתרומה על פי הכד אין התחתונות מצטרפות עם העליונות לבטל וכל הפומים של הכדים מדומעות הן והשולים הן שמותרים:
עד שיהא שם מאה כד. ואז עולה היא במאה פומין של הכדין ולוקח כד אחד מהן ומוכרה לכהן בדמי תרומה חוץ מאותה ליטרא והשאר מותרין הן והלכה כר' יהושע:
הלכה: מִמִּי הוּא מְשׁוּבָּח. אָמַר רִבִּי הוּנָה מְשׁוּבָּח מִן הַתּוֹרֵם מִן הָעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן וְהַשּׁוֹקֶל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן. 22a אָמַר רִבִּי חִינְנָא תִּפְתָּר בִּשְׁלָשְׁתָּן וְלֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם.
Traduction
Le meilleur mode adopté par la Mishna est préférable à quoi? C’est préférable, dit R. Houna, au prélèvement par estimation. En effet, dit R. Hanina, fils de R. Hillel, la Mishna dit aussi que l’action de peser est préférable aux 3 autres manières, y compris l’évaluation approximative. Il se peut, dit R. Hinena, que ce soit seulement le meilleur des 3 modes précités (nombre, mesure, ou poids), sans parler de l’estimation; mais il n’y a rien de prouvé à cet égard.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמעינן דאתית כהאי תנא דקתני והשוקל משובת משלשתן אלמא דאיכא שלשה לבר מהשוקל:
אמר ר' חיננה. דלאו מילתא היא תיפתר דה''ק השוקל משובח בשלשתן אלו דתנינן כאן ולית את שמע מינה כלום דמתני' כאבא אלעזר בן גומל אלא כרבנן אתיא דאין תרומת מעשר ניטלת באומד וכדמשנינן לעיל שם:
הלכה: מְנַייִן שֶׁאֵין עוֹלִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ. דָּבָר שֶׁאַתְּ מֵרִים מִמֶּנוּ שֶׁאִם יִפּוֹל לְתוֹכוֹ מְקַדְּשׁוֹ. וְכַמָּה הוּא אֶחָד מִמֵּאָה. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר מוֹסִיף סְאָה וּמַעֲלֶה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מוֹסִיף כָּל שֶׁהוּא וּמַעֲלֶה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשׁוּלָּם אוֹמֵר וְעוֹד קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לִמְדוּמָּע. וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו.
Traduction
Comment sait-on que l’oblation n’est pas annulée dans une quantité moindre (141)Cf. ci-aprs, (Orla 2, 1) ( 61d).? C’est que, dit R. Yona, comme il est écrit (Nb 18, 29): de toute sa graisse la partie qui en est sacrée, on peut interpréter ces mots en ce sens que lorsque la partie prélevée retombe dans l’ensemble, elle rend le tout sacré. Or, elle (l’oblation et la dîme) est de 1/100. Par conséquent selon R. Eliézer, il faut que la partie profane ait au moins un saa de plus pour que l’annulation soit possible; selon R. Josué, l’addition pourra être minime; enfin, selon R. Yossé b. Meshoullam, cet excédant devra être, d’au moins un cab pour cent saa, soit la 6e partie de l’oblation produisant le mélange interdit; et cet avis sert de règle.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מנין שאין עולין. אם נפלה לתוך חולין ואין כאן אלא מאה בלבד דלד''ה אינה עולה ורמז לזה מנין. ולקמן בפ''ב דערלה בהלכה א' הגי' מנין שהן עולין ויותר נכונה היא:
כתיב. גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו. והאי ממנו מיותר הוא ללמד דבר שאתה מרים ממנו אם יפול לתוכו מקדשו ונעשה הכל מדומע ואסור לזרים:
וכמה הוא אחד ממאה. שכך הוא השיעור לתרומת מעשר שממאה סאין מפריש עשרה למעשר ראשון ומאותן עשרה מפריש א' מהן לתרומת מעשר ולמדנו שכל שם תרומה אם נפלה לחולין ואין שם אלא מאה בין הכל בלבד מקדש הכל וצריך שיהו יותר ממאה וכמה יותר בהא פליגי דר''א מוסיף סאה על מאה שיהא בין הכל א' ומאה ואז מעלה ור' יהושע מוסיף כל שהוא ואז מעלה וכו' כדפרישית במתני':
הלכה: רִבִּי אִיסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת שֶׁנָּֽפְלוּ לְתוֹךְ הַלְּבָנוֹת אוֹכֵל אֶת הַלְּבָנוֹת.
Traduction
R. Issi dit au nom de R. Yohanan quel est le motif de R. Eliézer: c’est que, dit-il, lorsqu’il est tombé des figues noires au milieu des blanches, on peut manger ces dernières (elles sont donc distinctes).
Pnei Moshe non traduit
גמ' טעמא דר' אליעזר. דאוסר משום דס''ל תאנים שחורות של תרומה שנפלו לתוך הלבנות חולין אוכל את הלבנות כלומר בדין הוא שהלבנות בלבד הוא שאוכל דבהן אין חשש תרומה:
Troumot
Daf 22b
וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר כָּךְ הָיָה רִבִּי לִיעֶזֶר מֵשִׁיב אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת מִילְתֵיהּ אָמַר בְּיָדוּעַ מַה נָֽפְלוּ מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כַּהֲנָא אָמַר אֵין מַעֲלוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכַהֲנָא מַה בֵּין רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּשֶׁיָּדַע וְשָׁכַח. 22b עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַעֲלֶה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה אֵינוֹ מַעֲלֶה. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁנָּֽפְלָה שְׁחוֹרָה אַחַת לְתוֹךְ שְׁתַּיִם לְבָנוֹת כְּדֵי שֶׁתִּיבָּטֵל בְּרוֹב. רִבִּי זְעִירָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ שֶׁאִם תֹּאבַד אַחַת מֵהֶן יִהְיוּ שָׁם שְׁתַּיִם. אָמַר לֵיהּ אוֹף אֲנָא סָבַר כֵּן.
Traduction
Mais la Mishna dit: ''les figues blanches sont jointes aux noires pour l’emporter comme nombre''? Voici, dit R. Elazar b. Pedath, ce que R. Eliézer réplique à R. Josué (143)Cf. ci-aprs, (Orla 3, 1) ( 63a).: Est-ce que les blanches (non interdites) peuvent contribuer à l’annulation des noires, aisées à distinguer? (il ne l’admet pas). R. Josué, au contraire, admet cette opinion; même lorsqu’on sait en quoi consistait le mélange survenu et quelle espèce interdite y est tombée, elles s’annulent réciproquement. Cahana dit: elles ne sont pas annulées (selon R. Yohanan) lorsqu’on connaît l’espèce qui y est tombée. D’après ce dernier cas, quelle différence y aurait-il entre R. Josué et R. aqiba (parlant aussi du cas où on les connaît)? il y en a une au cas où l’on a su d’abord ce qui est tombé et qu’ensuite on l’a oublié: selon R. Josué, l’ensemble s’annule en ce ca s; selon R. aqiba, il ne s’annule pas. Toutefois, ajoute Simon b. Aba au nom de R. Yohanan, si même le doute porte sur une noire qui serait tombée là, elle devra être contrebalancée par le double de blanches, pour qu’il y ait annulation par la majeure partie (non à l’inverse). Mais, demanda R. Zeira, en présence de R. Mena, ne vous semble-t-il pas que la figue douteuse devra être contrebalancée par au moins 3 autres, pour qu’en cas de perte de l’une d’elles il en reste toujours deux? En effet, répondit-il, c’est aussi mon avis.
Pnei Moshe non traduit
והלבנות מעלות את השחורות. בתמיה ואיך יאכל את השחורות שיש בהן ספק תרומה וכי הלבנות יצטרפו להתיר את השחורות הלא בלבנות אין שום ספק תרומה ומהיכי תיתי יועילו להעלות הספק שבשחורות:
כך היה ר' אליעזר משיב את ר' יהושע. קושיא זו בעצמה הקשה לו וכי היאך הלבנות שאין בהן ספק תרומה מעלות את השחורות:
מילתיה אמר בידוע מה נפלו. כלומר ומדהשיב לו ר''א כך לר' יהושע ש''מ דמילתיה דר' יהושע דאמר שאפי' בידוע מה נפלו מעלות זו את זו ולפיכך הקשה לו וכי אם ידוע ששחורה נפלה והלבנות המותרות יצטרפו להעלות את השחורות:
כהנא אמר אין מעלות. אף לר' יהושע דלא אמר אלא בשאינו ידוע מה נפלה ומפרש דהשתא על דעתיה דכהנא א''כ מה בין ר' יהושע לר''ע הא ר''ע נמי אמר כן וקאמר בשידע ושכח איכא בינייהו:
על דעתיה דר' יהושע מעלה. ובהא פליגי דר' יהושע ס''ל כיון דשכח הוי כאינו ידוע לו בשעה שנפלה ועל דעתיה דר''ע אינו מעלה דהואיל וידע בשעה שנפלה אין מעלות זו את זו אע''פ ששכח אח''כ:
והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות. הא דקאמר ר' יהושע שהן מעלות זו את זו ואפילו בידוע מה נפלה וכר' אלעזר דלעיל דקאמר כך היה משיב ר' אליעזר את ר' יהושע וכו' דשמעינן ממילתיה דס''ל דאפי' בידוע קאמר נמי ר' יהושע דמעלות הלבנות את השחורות או איפכא ועלה קאמר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן דדוקא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות כלומר שיהא הרוב מהמותרות בודאי וכגון שהיו כאן בתחלה שחורה אחת ושתים לבנות של חולין ועכשיו נפלה שחורה אחת של תרומה לתוכן והרי כאן הספק בהשחורו' דאינו ידוע איזו היא תרומה ואיזו היא חולין ובהא הוא דקאמר דהשתים הלבנות מעלות את השחורות לפי שיש נגד כל אחת מהשחורו' רוב מהמותרות והן הלבנו' וכדמסיים כדי שתיבטל ברוב דלא תימא דאם הלבנות מצטרפות עם השחורות להעלות א''כ אפי' באחת שחורה ואחת לבנה יצטרפו לרוב נגד האחת שנפלה לתוכן לפיכך קמ''ל דלא משום דבעינן שיהא הרוב מהמותרות בודאי ולא משכחת לה אלא בשחורה אחת לתוך שתים לבנות וכדאמרן וה''ה בלבנה אחת לתוך שתים שחורות וחדא מגווני נקט ואע''ג דלא שייך ביטול ברוב בתרומה ודאית שנדמעה דמן התורה הוא דבטלה ברוב אבל חכמים החמירו עד מאה ואחד כדאמרינן בהלכה דלעיל ור' יהושע גופיה קאמר עד מאה ועוד מ''מ איכא למימר לסברת ר' שמעון בר בא דהכא דלא אמרו מאה ואחד או מאה ועוד אלא בגווני דאיכא לספוקי בכל אחת מהמאה שמא היא התרומה אבל היכא דאיכא רובא דהתירא בוודאי כגון הכא ס''ל דלא החמירו חכמים והניחו על דין תורה שתהא בטילה ברוב ומיהו לקמן מסיק דלא א''ר יוחנן הכי כדקאמר שמעון בר בא משמיה:
לא מסתברא בתוך שלש. כלומר דעיקר כוונת הקושיא דר' זעירא דלא שייך ביטול ברוב בתרומה ודאי שנדמעה והיינו דפריך דלדידיה דקאמר שהקילו חכמי' בכה''ג ולומר דבטילה ברוב וכי לא מסתברא למימר דלא הקילו כל כך עד דאיכא רובא דמינכרה שתהא אחת בתוך שלש ושאם אפי' תאבד אחת מהן יהיו שם שתים מהמותרות נגד כל אחת ואחת מהספק תרומה ואף אם תאמר כן א''כ אכתי ניחוש שמא יאבדו שתים ובעינן טפי ואין לדבר סוף אלא דלא אמרו ביטול ברוב במדומע בתרומה כ''א בספיק' כדלקמן וליתא למילתי' דר' שמעון בר בא:
א''ל ואוף אנא סבר כן. דלא כר''ש בר בא דלא א''ר יוחנן מעולם כן:
בַּר פְּדָיָה אָמַר טוֹחֵן וּמַתִּיר. וְאַף עַל גַּב דְּבַר פְּדָיָה אָמַר אֵין בְּלִילָה אֶלָּא לְשֶׁמֶן וְיַיִן בִּלְבַד. מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהֵן נִבְלָלוֹת.
Traduction
Bar Pidia dit: on les comprime et on les foule sous la pierre, afin de bien opérer le mélange; et, bien que ce rabbin ait dit ailleurs (144)Mme sŽrie, (Dema• 5, 5).: le vrai mélange ne se dit que la pâte pétrie au vin ou à l’huile, il reconnaît ici que les figues ainsi pressées constituent un vrai mélange.
Pnei Moshe non traduit
טוחן ומתיר. טוחן ודורס את כולן שיהו נבללין זה עם זה ומתיר אותן ע''י כך:
ואע''ג דבר פדיה אמר. לעיל בפ''ה דדמאי בהלכה ה' אין בלולה אלא ליין ושמן בלבד אבל לא לדבר יבש מודה הוא הכא שהן נבללות כיון דבלא''ה דמוע דרבנן וכאן הלבנות הללו אין בהן חשש תרומה הלכך נבללות הן לבטל את התרומה שנפלה לתוכן:
מִילַּתְהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגָא. כַּהֲנָא שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל לֹא מִסְתַּבְּרָא הָדֵין מְדוּמָּע דְּתַנִּינָן הָכָא שֶׁרוּבָּהּ תְּרוּמָה. אָמַר לֵיהּ וַאֲנָא סָבַר כֵּן אֶלָּא תְּסַלֵּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אַתְּ שְׁאִיל לָהּ. כַּד סְלַק שְׁמַע הָדָא דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ סְאָה שֶׁנָּֽפְלָה לְתוֹךְ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע חוּלִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן וְאוֹתָהּ סְאָה הִיא פוֹטֶרֶת אֶת הַכֹּל. וְכִי עִיגּוּל בְּעִיגּוּלִין דָּבָר בָּרִיא שֶׁתְּרוּמָה עָֽלְתָה בְיָדוֹ וְאַתְּ אָמַר קַל הוּא וְאַף הָכָא קַל הוּא. וִיתִיבִינֵיהּ שַׁנְייָא בְעִיגּוּלִין שֶׁכְּבָר בָּֽטְלוּ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ חִטִּין בְחִטִּין טוֹחֵן וּמַתִּיר.
Traduction
Les paroles d’autres rabbins contestent l’avis que R. Yohanan vient d’émettre (145)Cf. ci-aprs, (Halla 1, 5) ( 57d).. Ainsi Cahana demanda à Samuel: ne semble-t-il pas que dans le mélange interdit dont traite notre Mishna (au sujet de la Halla) la majeure partie est de l’oblation? C’est aussi mon avis, lui dit-il; seulement, lorsque tu te rendras en Palestine, tu t’informeras. Lorsque Cahana s’y rendit, il entendit dire par R. Yossé au nom de R. Yohanan que si même un saa se mêle à 99 autres semblables, le tout devient profane. Sur quoi, R. Abahou dit que R. Simon b. Lakish répliqua à R. Yohanan: se peut-il que ce saa rende le tout non susceptible de divers droits? Or, lorsqu’un gâteau rond de figues se trouve parmi d’autres de ce genre, il est clair que l’on a pris en mains l’oblation, et pourtant on la déclare annulée; il en sera donc de même pour le présent cas de mélange. On pouvait toutefois objecter que la différence consiste en ce que déjà le gâteau rond d’oblation était annulé avant le mélange (par la majeure quantité), tandis qu’il n’en est pas de même pour le cas précité du mélange de profane, avec la Halla; donc, il ne se préoccupe pas de la question d’annulation par la majorité et conteste l’avis de R. Yohanan. – R. Yona et R. Yossé disent tous deux au nom de R. Zeira que même deux espèces de froment (146)P. ex. une sorte claire et une sorte foncŽe (ci-dessus, 2, 4). mêlées (dont l’oblation a un caractère plus grave) peuvent être moulues ensemble, et par leur mélange le sacré est annulé.
Pnei Moshe non traduit
מילתיהון דרבנן. דלקמן פליגא על כל הא דאמרי דמקלינן בדימוע דמתני' דכהנא שאל לשמואל לא מסתברא הוא דהדין מדומע דתנינן הכא במתני' שרובה תרומה מיירי כלומר שנפל הרבה של תרומה לתוכן דלא דמי לשאר מדומע דכל החולין שנפלה לתוכן אית בהו ספק תרומה בכל אחת ואחת אבל הכא ניכרין הן הלבנות שהן של חולין וכן אם נפלה לבנה של תרומה השחורות הן ודאי של חולין:
א''ל ואנא סבר כן. דאיכא צד קולא בדימוע דמתני' אלא כשתסלק לארעא דישראל את שאיל לה מה ר' יוחנן אומר בדבר זה:
כד סלק שמע דאמר ר' יוסי בשם [ר' יוחנן] דאפי' סאה. של תרומה מהן שנפל לתוך צ''ט של חולין צריך להעלותה כשאר דין מדומע של תרומה לר' יהושע:
כך משיב רשב''ל את ר' יוחנן. לדידך דאמרת אפי' סאה לתוך צ''ט א''כ קשיא ואותה הסאה כשמעלה אותה היא פוטרת ומתרת את הכל בתמיה הא כיון דמדמית לה לשאר המדומע צריך מאה ועוד לר' יהושע:
וכי עיגול בעיגולין. תשובת ר' יוחנן לר''ל היא ומאי אמרת בעיגולין דמתני' לר' יהושע דנמי סתמא קאמר דגדולים וקטנים מעלין זה את זה והרי כל עיגול בפ''ט הוא ואין כאן ועוד יותר על מאה וכי דבר ברי הוא דכשמעלה אחת מהן שאותה של תרומה עלתה בידו והשאר הכל של חולין הן ואפ''ה את אמר שעולה משום דקל הוא שהקילו בדמוע דמתני' לענין זה ואף הכא נמי בסאה תאנים של תרומה שנפלה לתוך צ''ט של חולין קל הוא שהקילו שאף על פי שאין כאן ועוד יותר על מאה אותה סאה כשמעלה אותה פוטרת את הכל:
ויתיביניה. הש''ס קאמר לה דמ''ט לא השיב לו ר''ל שנייא היא בעיגולין שכבר בטלו כשנדרסו הדבילות בעיגול ואין כאן תרומה בעין אבל סאה תאנים של תרומה התאנים הן בעין:
אפי' חטין בחטין. שנפלו חטין של תרומה לתוך של חולין טוחן את הכל והן נבללות ומתיר אותן דס''ל דאין כאן משום מבטל איסור לכתחילה הואיל ואיסור דימוע מדרבנן הוא דמדאורייתא חד בתרי בטל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source